ממשיכים בצעדי תינוק

צעדי תינוק...מצחיק שבדיוק עכשיו הנסיכה הצעירה ביותר שלי, בגיל מכובד של שנה +9/10 חוד' החליטה לעזור אומץ ולהתחיל ללכת..
וגם אני צעדי תינוקות קטנטנים לקראת שינוי גדול.


אולי זאת הזדמנות קצת לספר על עצמי:
אני בתחילת שנות ה- 40 שלי, ילידת חו"ל.
אני נשואה בשנית, יש לי 3 בנות מנשואין הראשונים, בגילאים 17 וחצי(בשרות לאומי), 13 ושמנה וחצי. ו2 בנות מהנשואין של עכשיו, בנות 4 וכאמור בת שנה +9(או 10, שנה המעוברת מסבחת לי את הספירה..:-/)
גרים בכיף בבית חמוד, צפוף והפוך(כרגע..) מעבר להרי החושך.


פלייליידי אוהבת לכנות כל דבר ברשאי תיבות משעשעים באנגלית.
קקצת קשה לתרגם אותם לעברית בשלמותם..
כמו למשל 
CHAOS
Can't Have Anyone Over Syndrom
chaos= בלגן, תהו ..
אבל ראשי התבות הן בעצם "תסמונת אי אפשר להזמין אפ'אחד".
למה נזכרתי בזה?
כי גם לי יש.
כאמור, אחד המטרות היא ליצר שגרות קבועות למשך היום, בעיקר בבוקר ובערב., שעם הזמן ובעזרת ה' יהפכו לטבע השני..
אני התחלתי עם שגרת הערב..לסידור השולחן הוספתי גם הכנת הבגדים למחורת. וגם מילוי מכונת הכביסה לקראת מחר(יש לה טיימר שבעמצאותו אפשר לקבוע מתי המכונה תהיה מוכנה).
בנוסף, גם התחלתי שגרת בוקר.
השתעשעתי קצת עם ראשי תיבות וקראתי לזה ביני ובין עצמי בוקר טו"ב.
ב יגוד (להתלבש)
ו ארגון(צחצוח שנים, לשים עדשות, מקלחת-לפני ההלבשה, כמובן ;-))
ק פה (ו/או ארוחת בוקר)
ר וחניות (תפילה ולכתוב גם ביומן, מדיטציה..)


טו"ב= בגמטריה זה 17..להרים 17 דברים מהרצפה/סלון. להעיף 17 דברים מהבית, או לפח או למסור לחנות יד שניה.(עוד לא סגרתי עם עצמי את מה שאני רוצה להכניס שם)


אני עדין עובדת על זה.
המטרה היא לקום כ-1/4-1/2 שעה לפני הילדים, להתלבש בנחת, להתארגן ליום החדש, להתפלל, כוס קפה. ואז אחרי התחלה רגוע אל יום החדש להעיר את כולם ולעזור להם להתארגן. ואחרי שהם במסגרות השונות, להקדיש כשעה לעבודות הבית.
שמתי לב איך שכתיבת השורות האחרונות הלחיו אותי מוות..
מה..כל זה? ועוד בנחת?!?


נשמתי עמוק.
צעדי תינוק, הזכרתי לעצמי...
ועוד אמירה מבית הגברת המעופפת:Progress, not perfection. התקדמות, לא שלמות! 
או כמוששמעתי פעם שיעור: שלמות יש רק אצל האחד, היושב ברומים. אנחנו, בני האדם, לא מושלמים. ומטרת חיינו היא לשאוף לשלמות. כך כבר כתבו חז"ל :"לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין ליבטל ממנה". (פרקי אבות ב, ט"ז) ...


אז ההשקמה לפני כולם עוד קשה לי..או ליתר דיוק להיות מוכנה לפני כולם עוד קשה לי.
נכון לכרגע, אני משתדלת לקום כ- 15 ד' לפניהן,  להתלבש לשים עדשות ולצחצח שניים ולפחות לשתות כוס קפה(זה מגדיל את הסיכוי שאהיה במצב עירני קצת יותר)
תפילה ואכילה בנחת בא רק אחרי שהבית ריק לבוקר.
וסדר..? אני עוד נעבקת עם עצמי, רוצה את הכל ומיד..ובעדיפות בו זמנית כמה דברים..ומרוב לחץ אני לא עושה כלום..
מחר אשב ביני ובין עצמי ואחליט מה חשוב לי ולפי איזה סדר אני אגיע למטרץ הביניים.


לאומת זאת,שגרתה ערב דווקא מצליחה לקבל צורה.
*השולחן נקי וריק כבר יומיים לפני שאני הולכת לישון.ץץוזה בהחלט נותן לי הרגשה טובה כשאני קמה בבוקר.
*הבגדים היו מוכנים אתמול..ולא רק זה, בו זמנית גם התחלתי להקפיד שהבגדים של הנסיכות מוכנים גם הם. מה שמקל באופן משמעותי את התנהלות הבוקר של כולנו.


הדבר הבא שאני רוצה להוסיף לשגרת הערב(ושמשום מה יתרום גם לפתירת בעית הבוקר), זה ללכת לישון בזמן נורמלי.


עכשיו השעה 22:08.
הגיע הזמן לסגירה.
ליל טוב בינתיים!